התפקדו למפלגה
הארץ שאנחנו חיים בה היא כבר לא אותה ארץ אחרי ה-7 באוקטובר וזוועות המלחמה בעזה. כללי המשחק הישנים מתחלפים, והרעיונות הישנים שהשתמשו בהם כדי להסביר את הפוליטיקה ואת החברה הישראלית - כבר לא עובדים. הם לא מציעים פתרונות לבעיות שלנו: הם לא יודעים לחלץ אותנו ממלחמת הנצח, לעזור לנו לגמור את החודש, לתת לנו ביטחון ממלחמות ומפשיעה, או לאפשר לנו, לכולנו, להרגיש כאן בבית. הם לא מציעים אלטרנטיבה אמיתית לתוכניות ההרג, הטרנספר והעליונות היהודית של הימין הקיצוני.
המצב החדש מציב איומים חדשים על החברה שלנו ומחריף את האיומים הקיימים. לכן הוא מחייב פתרונות חדשים, גם בשדה הפוליטי וגם בבחירות הקרובות לכנסת. בבסיס הפתרונות החדשים, עומדת אמת פשוטה: בארץ הזו חיים מיליוני יהודים שלא הולכים לשום מקום ומיליוני פלסטינים שלא הולכים לשום מקום - ולכולנו מגיע לחיות בכבוד ובשוויון. כיוון שאיננו הולכים לשום מקום, הדרך היחידה להבטיח חיים בביטחון, בצדק, בחירות ובעצמאות לשני העמים, היא לעשות שלום ישראלי-פלסטיני: הסדר מדיני שוויוני שמכבד את הזכויות הלאומיות של שני העמים, שם סוף לכיבוש, ומעלה את שני העמים על מסלול של בניית אמון במולדת המשותפת שלנו. אבל עד כמה שהאמת הזו פשוטה, הרי שהמערכת הפוליטית כיום נעדרת כוח משמעותי ורלוונטי שאומר אותה בקול רם ובגאווה, שמארגן את מי שמסכימים ומשכנע את מי שעוד לא מסכימים. נחוצה בישראל מפלגת שלום.
במקביל, המבנים הפוליטיים המסורתיים בחברה הערבית נמצאים במשבר. יש מונופול על הייצוג הפוליטי של הציבור הערבי בידי אותן מפלגות כבר 30 שנה לפחות, ושיעור הולך וגדל מבין האזרחים הערבים-הפלסטינים בישראל לא מרוצים מהמפלגות הישנות, לא סומכים על מי שמובילים אותן, ולא מאמינים שביכולתן להשפיע ולשנות. חלקים גדולים בציבור הערבי - בעיקר צעירים ונשים - לא מרגישים מיוצגים. במקום להיות מלוהקים שוב ושוב לתפקיד המיעוט ולהידחק לפינה מגזרית, נחוצה פוליטיקה חדשה שבה האזרחים הפלסטינים חלק מבניית רוב חדש, יהודי-ערבי משותף, שיעצב את החברה שלנו בדמותו ולפי ערכיו. לשם כך דרושה בישראל מפלגה שנותנת קול לצעירים ולנשים בחברה הערבית, שמובלת בידי דור חדש של מנהיגות ומנהיגים שנאבקים לשוויון אזרחי ולאומי, ושחוצבת דרך חדשה: דרושה מפלגת שותפות ערבית-יהודית.
שלום, ביטחון ושותפות-אמת הם הכרחיים כדי שנוכל לשגשג בארץ הזאת – אבל הם לא מספיקים. המערכת הפוליטית התנתקה מהבעיות האמיתיות שמעסיקות אותנו יום-יום: מחירי דיור מרקיעי-שחקים שבולעים את רוב השכר שלנו, מחירי מזון מנופחים, והפקרה מתמשכת של המערכות הציבוריות, שדוחקות את מי שיכול לרכוש פתרונות פרטיים ומפקירות את כל השאר. אנחנו עובדים יותר שעות מרוב העולם - ומקבלים פחות ופחות ופחות. רוב הפוליטיקאים לא מבינים את זה, כי הם לא חיים כמונו, ולא מאותה משכורת. הגיע הזמן לשינוי מוחלט של השיטה: במקום רווחים, רווחה. במקום קומץ של מקורבים לצלחת, כלכלה שעובדת עבור כולנו. זה אומר פתרונות דיור בר-השגה לכלל הציבור. זה אומר חינוך חינם מגיל 0 ועד וכולל האוניברסיטה; תחבורה ציבורית שתאפשר להסתדר בלי רכב פרטי; ומערכת בריאות ציבורית איכותית. זה אומר העלאת שכר המינימום, קצבאות המאפשרות חיים בכבוד, השקעה ציבורית בערים ירוקות, ודרישה מבעלי ההון לשאת את חלקם בנטל. רוב הציבור תומך בכך, אבל בכנסת איש לא מדבר על הבעיות שלנו: הפוליטיקאים עובדים בשביל החברים שלהם, בעלי-ההון, ולא בשבילנו. זה מסוכן, וגם יוצר אי-אמון ציבורי בדמוקרטיה וביכולתה לענות לצרכים של האנשים שחיים כאן. הגיע הזמן לשינוי כיוון. הגיע הזמן למפלגה עם ערכים סוציאליסטיים.
אנחנו לא מסתפקים בכך שנצביע על מה שחסר. אנחנו מפשילים שרוולים, ובונים את המפלגה שהחברה שלנו צריכה כדי לשפר את החיים שלנו וכדי להציל את הארץ שלנו, שאותה אנחנו לא מוכנים לעזוב, ואת האנשים שחיים בה, שאותם אנחנו אוהבים. מגיע לנו לחיות במדינה שבה כולנו באמת בעלות ובעלי הבית. לקראת הבחירות הקרובות לכנסת אנחנו בונים מפלגה יהודית-ערבית של שלום, שוויון וצדק וחברתי.
מאות כבר הצטרפו באופן רשמי ושילמו דמי חבר. עכשיו הזמן שלך.