מצע הבחירות

לכולנו מגיע לחיות אחרת. אחרי שלוש השנים האיומות שחווינו, שנים של אימה וזוועות, של טבח 7.10 ומלחמת ההשמדה בעזה, אנחנו לא זקוקים לחזרה לעבר, לניהול הסכסוך, להמשך הכיבוש ולהתעלמות מחוליי החברה והמדינה, אלא ללידה מחדש. אנחנו זקוקים למדינה שתעבוד בשבילנו ותפתור את הבעיות שמטרידות את כולנו כבר עשורים ארוכים, מדינה שתבטיח לנו חיים בלי פחד מתמיד מטילים, מפשיעה או מאיך לסגור את החודש, חיים שנוכל לשגשג בהם. למקום לכולנו יש תוכנית כיצד לעשות זאת. הנה עיקריה:

1. שלום וביטחון לכולנו

מלחמת הנצח שמקדם מיעוט קיצוני ואלים מביאה עלינו חורבן, חיים של פחד, הרג והרס שדוחקים רבים להגר. הזוועות שחווינו מאז 7.10 הוכיחו שאת הסכסוך האלים הזה אסור לנהל, צריך לפתור, ושאת הכיבוש צריך לסיים. הצורך הכי דחוף שלנו הוא שלום שייתן לנו ביטחון אמיתי לטווח ארוך, ויאפשר לנו להשתחרר מהחרדה, ולא לחיות בהמתנה מתמדת לסבב הבא; שלום בין ישראל לעם הפלסטיני ולשאר עמי האזור. כשהימין הקיצוני מציע לנצח לחיות על החרב והמרכז מבקש לשוב לניהול הסכסוך ולחיים מסבב לסבב כאילו לא קרה דבר, מקום לכולנו מציעה כיוון חדש — לסיים את הכיבוש בפיוס היסטורי המבוסס על שותפות ולא על הפרדה:

שלום מבוסס שותפות שבמסגרתו יסתיים הכיבוש הצבאי של הגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורצועת עזה, ותוקם מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, בהתאם להחלטות האו"ם ולעקרונות המשפט הבינלאומי. במקום צעדים חד-צדדיים והפרדה, נלמד מטעויות העבר ונקדם שלום שאינו בונה חומות בין העמים. במקום הסכם גירושין, נקדם הסכם המבוסס על ההבנה ששתי המדינות ימשיכו לחלוק מולדת משותפת – מרחב גיאוגרפי, כלכלי ואנושי אחד – ולכן יידרשו לשתף פעולה בניהול אינטרסים ואתגרים משותפים, תוך הבטחת חופש פולחן במקומות הקדושים לכל הדתות. מוסדות משותפים (קונפדרטיביים) יבטיחו שילוב בין עצמאות לאומית לשיתוף פעולה; חופש תנועה, לימודים ועבודה; וקשרים אנושיים, כלכליים ומוסדיים שיאפשרו לשני העמים ביטחון, חירות, שוויון, הכרה הדדית, ושגשוג. הערובה הטובה ביותר לביטחון ארוך טווח אינה הפרדה או עליונות, אלא הסדר פוליטי הוגן המבוסס על שוויון, הכלה פוליטית ואי-שליטה.

פירוק מנשק של כלל הארגונים החמושים ובתוכם חמאס ומיליציות המתנחלים. נשק יישאר רק בידי כוחות הביטחון הלגיטימיים של ישראל ופלסטין, שיפעלו בתיאום הדדי ובמעטפת בינלאומית ויגנו מפני אויבי השלום מחוץ ומבית.

ירושלים כבירת שתי המדינות, עיר פתוחה המחברת בין העמים והדתות ומבטיחה חופש גישה, שוויון ופולחן לכולנו. האגן הקדוש - נכס תרבות עולמי - ינוהל בשיתוף בינלאומי.

סוף למפעל ההתנחלויות כמובלעות עליונות יהודיות בשטח כבוש: ישראל תיסוג מהגדה ורוב המתנחלים ישובו לישראל. עם זאת, הסדר הקבע יאפשר לישראלים שיבחרו בכך להפוך לתושבים שומרי-חוק ושווי-זכויות תחת ריבונות פלסטינית.

פתרון צודק ומוסכם לסוגיית הפליטים, בהתאם להחלטות האו"ם, שמאפשר אזרחות פלסטינית ותושבות בהדרגה ברחבי המולדת, מבלי לפגוע בזכותם של שני העמים להגדרה עצמית.
חתימת הסכמי שלום בין ישראל לשאר מדינות האזור על בסיס יוזמת הליגה הערבית (המציעה שלום אזורי ונורמליזציה תמורת נסיגה ישראלית מהשטחים הפלסטיניים הכבושים ומהגולן). הסכמים אלו יחברו את ישראל ופלסטין למרחב המזרח-תיכוני דרך שיתופי פעולה במדע, כלכלה, ביטחון, תרבות וסביבה. החלפת מדיניות 'הסבבים' מול איראן בהסדרים דיפלומטיים למניעת נשק להשמדה המונית.
תפיסת הביטחון הכושלת והמדממת שלפיה כוח צבאי לבדו יעצב את המזרח התיכון תוחלף. במקומה נפעל למצות מהלכים מדיניים מקצועיים, אחראיים ועיקשים, במקום להקריב עוד אזרחים וחיילים על מזבח ההרס, המוות ואבק השריפה.
סיום מלחמת הנצח והכיבוש יאפשרו לנו סוף-סוף לצאת ממצב החירום ולבנות חברה אזרחית: להסיט תקציבי עתק מההתנחלויות, הצבא ואילוצי הביטחון הגוברים לפתרון בעיות החיים עצמם כמו דיור, חינוך ובריאות שיוצבו בראש סדר היום, להפחית את מספר האזרחים נושאי הנשק ואת האלימות בחברה, ולזכות להנהגה שבאה מתחומים מגוונים, במקום פוליטיקת הגנרלים.
נחזיר את החיילים הישראלים מלבנון ומסוריה הביתה. נפנה מיידית חוות ומאחזים שהוקמו בימי הממשלה האחרונה, נבלום את הרחבת ההתנחלויות ואת טרור המתנחלים, ונשים קץ לגזל כספי המסים שישראל גובה עבור הרשות לפי הסכמי אוסלו. נסייע בשיקום רצועת עזה, ונחזק שיתופי פעולה אזרחיים, כלכליים וחברתיים בין ישראלים ופלסטינים.

2. מדינה שעובדת בשביל כולנו

במקום הפקרה של כל אחת ואחד מאתנו לגורלנו – מקום לכולנו תקדם מדינה שלוקחת אחריות לדאוג לצרכים שלנו ולאיכות החיים שלנו, עם שכר הוגן, עם מערכות חינוך, בריאות, דיור, שיטור, תחבורה ורווחה ציבוריות שנהיה גאים בהם ושיענו על הצרכים שלנו בלי להפקיר אותנו לחסדי השוק – ועם מיסוי הוגן על בעלי ההון. זה אומר:

כולנו מרגישים את זה: קמים בבוקר, עובדים קשה, ומתקשים לסגור את החודש. "יוקר המחיה" נובע גם מהשכר שלנו. מקום לכולנו תהיה קול בכנסת למיליוני עובדים שכורעים תחת הנטל הכלכלי. נעלה את שכר המינימום לרמה שתבטיח קיום בכבוד: במקום 47.5% מהשכר הממוצע למשרה כיום, 66% (שהם כיום כ-50 ש"ח לשעה, 9,100 ש"ח לחודש למשרה מלאה) ונתבע תשלום 150% על שעות נוספות החל מהשעה הראשונה ותשלום על ימי מחלה כבר מהיום הראשון.
נעניק לכל פעוטה ופעוט חינוך חינם באמצעות הקמת מסגרות ציבוריות, בטוחות ואיכותיות לגיל 3-0, עם תקינה מחייבת, שיפור תנאי המחנכות והמטפלות, הכשרה מקצועית ופיקוח ציבורי.

נפעיל תקצוב דיפרנציאלי לסגירת פערים, תוך השקעה בחברה הערבית, בפריפריה ובשכונות מוחלשות.

נרחיב בהדרגה את האחריות הציבורית גם לשעות אחר הצהריים ולימי החופשה, ונבטיח ארוחה בריאה ומענים רגשיים במסגרת יום חינוכי ארוך, במיוחד לילדים ולקהילות שחיים בעוני או תחת אלימות או חוסר ביטחון מתמשך.

ניאבק בהפרטה, בהסללה ובתשלומי הורים שמייצרים בתוך החינוך הציבורי מסלולים חזקים וחלשים. נבטל את מערכת גפ״ן, ובמקום להסתמך על רכישת תוכניות חיצוניות נשקיע את התקציבים בצוותי חינוך, בתשתיות ובמענים ציבוריים קבועים. תוכניות חיצוניות יוכלו להיכנס לבתי הספר רק כשהן מפוקחות, עומדות בערכים דמוקרטיים, אינן כוללות תכנים מסחריים, גזעניים או מפלים, ומבטיחות העסקה הוגנת.

נקדם חינוך לחברה משותפת, דמוקרטיה ושלום, מהגיל הרך ועד ההשכלה הגבוהה, כולל חינוך נגד גזענות, הרחבת החינוך הדו-לשוני, לימודי ערבית בבתי ספר עבריים ועברית מדוברת בבתי ספר ערביים, וגיוון סגלי ההוראה.

נשקם את מעמד נשות ואנשי החינוך באמצעות שיפור שכר ותנאי עבודה, הקטנת כיתות, חיזוק ההכשרה והליווי לאורך הקריירה, וזמן בתשלום להכנה ולעבודת צוות. נחזק את האוטונומיה המקצועית והפדגוגית של המורות והמורים, ונגן על אנשי חינוך מפני רדיפה ולחצים פוליטיים.

נפעל להנגשת ההשכלה הגבוהה לכל צעירה וצעיר: לביטול שכר הלימוד ולהקמת אוניברסיטה ראשונה בעיר ערבית בישראל.

נקצה את המשאבים הדרושים לשילוב אמיתי של ילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים באופן הנותן מענה לצורכיהם, ונפעל ליישום מסקנות ועדת שפירא, ובהן הקטנת כיתות ויצירת רצף מענים בין שילוב, כיתות חינוך מיוחד ובתי ספר לחינוך מיוחד.
בית הוא זכות יסוד, אבל בישראל לגור הופך להיות בלתי-אפשרי.

מקום לכולנו תפעל להורדת מחירי הדירות באמצעות בניית 50,000 דירות להשכרה ארוכת-טווח בהישג-יד בתוך 5 שנים, שדייריהם לא יתחרו על דירות בשוק החופשי; דירות אלו ייבנו באזורי ביקוש (בערים הגדולות, בפריפריה וביישובים ערביים) על קרקע ציבורית בידי חברות ממשלתיות ועירוניות שרווחיהן ישרתו את הציבור. בנוסף, יינתן סיוע (ליווי קבוצות וערבות מדינה) למיזמי דיור קואופרטיבי.

כדי להרחיב את מלאי הדירות בשוק יוטל מיסוי על דירות רפאים ומס רכוש על דירה שלישית ומעלה, ויוסרו חסמים המונעים בנייה ביישובים הערביים (כמו מחסור בתוכניות מתאר ובשטחי פיתוח ואי-הסדרת בעלות המקשה על משכנתאות).

כלל הכפרים הלא-מוכרים בנגב יזכו להכרה, תוכניות מתאר והקצאת קרקעות ויופסקו הריסות הבתים.

מקום לכולנו תפעל גם לחיזוק זכויות השוכרים: ייקבע בחוק סטנדרט מינימלי למגורים ראויים שיאפשר לשוכרים לתבוע בעלי דירות שאינן ראויות למגורים; נקבע בחוק מנגנונים לפיקוח על שכר הדירה, ואיסור על העלאה מופרזת ושרירותית (כולל מתן זכות ערעור לדיירים) ועל מכרזי שכירות וערבויות מופרזות; תיקבע חובה חוקית לדיווח על גובה שכ"ד והנתונים ישמשו לגיבוש מחירון דיור מומלץ; ויינתן סיוע להקמת ארגוני שוכרים.

גם הדיור הציבורי שהוזנח ישוקם באמצעות רכישת 10,000 דירות (כולל בערים הגדולות וביישובים הערביים) ומנגנונים להתאמת מספר הדירות למספר הזכאים ולהרחבת מעגל הזכאות, כולל נפגעות אלימות מגדרית.
בריאות היא זכות יסוד, אבל מערכת הבריאות שלנו, שהיתה מהטובות בעולם, חולה עקב הזנחה.

מקום לכולנו תכניס לביטוח הבריאות הממלכתי ביטוח סיעודי (עלויות טיפול) ואת כל טיפולי בריאות השן לכל הגילים.

סל התרופות יורחב, כך שתרופות שקיימות היום רק בביטוחים המשלימים והפרטיים ייכללו בביטוח הבסיסי.

יוספו אלפי תקנים לרופאים, אחיות וצוותים פרא-רפואיים. תגובש תוכנית לאומית להתמודדות עם המחסור ברופאים ולקליטת רופאים שלמדו בחו"ל ואינם עובדים במקצוע. לשם כך תוגדל ההוצאה לבריאות לרמה הממוצעת ב-OECD, ויועלה הנתח הציבורי בהוצאה מ-66% ל-75%.

בנוסף, תובטח הפרדה מוחלטת בין הרפואה הפרטית והציבורית ותופסק תיירות המרפא בבתי-החולים הציבוריים, שמאריכה את התורים לישראלים.
מערך בריאות הנפש הציבורי סובל מהזנחה ומחסור במטפלים. צורך זה החריף במיוחד בעקבות המלחמה, והוא מחייב שינוי מדיניות מיידי והקצאת משאבים: תיקבע הזכות של כל אזרח הזקוק לטיפול נפשי לקבלו בתוך חודש לכל היותר (ובאופן מיידי במקרים דחופים) והחובה של קופות החולים לספקה (כיום הנחיות משרד הבריאות בעניין אינן מחייבות) ולקלוט פסיכולוגים לשם כך.
המחסור במקצועות נדרשים כמו הוראה, עבודה סוציאלית וסיעוד פוגע בכולנו. כדי לפתור אותו ולאפשר שירות ציבורי איכותי דרוש שינוי דרמטי ביחס למורות.ים ולכלל העובדות.ים בשירות הציבורי: העלאת שכר, שיפור תנאי העבודה, תקני עומס מרביים, והכרה בשיקול הדעת המקצועי. בנוסף, מקום לכולנו תדאג שעובדים המשרתים את הציבור לא יועסקו בקבלנות בשיטת מכרזים אלא בהעסקה ישירה; ותבטל את ההפרטה של עיצוב המדיניות הציבורית, כך שזו תיקבע ע"י עובדי מדינה ולא ע"י חברות ייעוץ ויועצים פרטיים.
מקום לכולנו תדרוש הוספת מאות תקנים לאכיפת חוקי העבודה, הבטיחות בעבודה והבריאות בעבודה.

נקדם חקיקה שתחזק את העבודה המאורגנת דרך הרחבת זכות השביתה (כולל שביתות סולידריות ושביתות פוליטיות), הפחתת רף היציגות ל-20%, וסנקציות על מעסיקים הפוגעים בהתאגדויות שלא כחוק.

הכרה חוקית בזכויותיהם של עובדי פלטפורמות (כמו שליחי Wolt) ופיקוח ציבורי על השימוש בבינה מלאכותית בניהול.

השקעה ציבורית בהכשרות שיפחיתו פיטורי עובדים עקב כניסת טכנולוגיות AI.

תבוטל סמכות משרד האוצר להתערב בהסכמים קיבוציים (תיקון סעיף 29 לחוק יסודות התקציב).

המדינה תעודד יצירת מקומות עבודה איכותיים, בפרט בתעשייה: החוק לעידוד השקעות הון יתוקן, כך שהיקף ההטבות יותנה במספר מקומות העבודה החדשים שייווצרו, רמת השכר בהם, ופיזורם הגיאוגרפי.

ניאבק באפליה ובגזענות במקומות העבודה ונקדם שוויון מגדרי בתעסוקה.
נפעל להעלאת מספר ימי החופשה המינימלי מ-12 יום ל-20 יום נטו, כמקובל באירופה; להגנה בחוק על זכותם של עובדים לזמן פנוי שבו אינם זמינים לעבודה; ולקיצור של שבוע העבודה מ-42 ל-37.5 שעות (7.5 שעות ביום, כשעבודה נוספת תיחשב לשעות נוספות), כחלק ממהלך מדורג לקיצור שבוע העבודה ל-35 שעות. מהלך זה יתבצע תוך ארגון העבודה בצוותים להפחתת הצורך בזמינות מתמדת.
מנגנוני רווחה הופרטו וקוצצו, ואת המחיר משלמים כולנו כחברה ובפרט החלשים ביותר. מקום לכולנו תחזיר את שירותי הרווחה לאחריות המדינה, הן במענים המוצעים הן בהנגשת הזכויות באופן יזום לכל אזרח.

התקצוב לשירותי רווחה כמו סיוע לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית ואלימות במשפחה, פנימיות נוער, שיקום דרי רחוב, גמילה למכורים מסמים, ומסגרות לבעלי מוגבלויות לא ייקבע במכרזים ללא תחתית המעדיפים את הזול ביותר, אלא לפי מספר הפניות ועלות הצרכים כפי שהוגדרו ע"י אנשי מקצוע. כך נבטיח שהנזקקים לשירותים לא ימתינו חודשים ארוכים ויקבלו שירותים העונים לצורכיהם.

בתוך המנגנון הציבורי ייקבעו תקני עומס מרביים לעובדים סוציאליים שיאפשרו להם לתת מענה ראוי, יפחיתו את העומס ויאפשרו לאייש את התקנים הקיימים ולפתוח תקנים נוספים.

רשויות עניות יקבלו פטור מחובת המצ'ינג במימון עובדי רווחה, שמביאה כיום לכך שדווקא הרשויות הזקוקות ביותר לעובדי רווחה מתקשות לשכור אותם.

נשקיע בפיתוח שירותי רווחה בקהילה ובבית, שבמקרים רבים מאפשרים טיפול זול יותר אך גם יותר אפקטיבי ומכבד ממסגרות חוץ ביתיות ומרוחקות, ונקדם שיקום דרי רחוב על-בסיס העיקרון "דיור תחילה"; והזדקנות מיטיבה בקהילה.

נקדם שיתוף-פעולה ממוסד בין שירותי הרווחה, החינוך ובריאות הנפש למענה הוליסטי (למשל, דרך עובדות סוציאליות בבתיה"ס שיפגשו ילדים ומשפחות מתוך גישה מניעתית וקהילתית במקום לפגוש אותם בדיעבד בהקשר סיכוני).
לכולנו זכות לחיים בכבוד, גם בעת זקנה, נכות או חיפוש עבודה.

לשם כך, נפעל להעלאת קצבאות הנכות, הזקנה ("אזרחים ותיקים", מקור המחיה היחיד של אזרחים ותיקים ללא פנסיה) והשלמת ההכנסה, ונבטיח שאף קשיש או בעל מוגבלות לא יאלץ לחיות מהכנסה חודשית הנמוכה משכר המינימום.

נסדיר דמי אבטלה לעצמאים.

נשקם את הביטוח הלאומי דרך ביטול התקרה על דמי ביטוח לאומי והחזרת חובות המדינה לקופת הביטוח הלאומי.
נקדם מדיניות שתבטיח נגישות למזון בריא, זול ומזין לכלל האוכלוסיה ולא רק לשכבות המבוססות, בסיוע כלים כמו הפחתת מיסוי ופיקוח מחירים, ותוך קידום ייצור מזון מקומי והפחתת התלות ביבוא.

נקדם סטנדרטים של שקיפות, כך שהצרכנים יוכלו לדעת מה מקור המזון ואופן ייצורו.

נפעל להרחבת מערכות לאיסוף עודפי מזון והעברתם לנזקקים, ולפיתוח תשתיות שיצמצמו אובדן מזון לאורך שרשרת האספקה.
נפעל להגדלת התקצוב לעידוד יצירה ותרבות מקומית לרמות המקובלות באירופה, למתן תמיכה ישירה ליוצרים וליוצרות ולהגנת זכויות המועסקים בתחומי התרבות; לתוספת לימודי אמנויות במערכת החינוך ולהנגשת תרבות בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית דרך תקצוב חוגים, ספריות ואירועי תרבות; לייצוג הולם לכל חלקי החברה בקבלת החלטות על תקצוב תרבות ולתקצוב הולם לתרבות פלסטינית ומזרחית; לעידוד שיתופי-פעולה תרבותיים כגשר לשלום; לחיזוק השידור הציבורי ועצמאותו; ולהגנת חופש הביטוי והיצירה וביטול חוק הנכבה וחוק הנאמנות בתרבות.
מקום לכולנו תפעל למען ספורט מקומי, אשר שם את אוהדי הספורט ואת הספורטאים הישראלים במרכז.

נפעל כדי שעמדתם של אוהדי הספורט תהיה הקובעת בתהליכי קבלת ההחלטות - ולא זו של בעלי ההון, ערוצי הטלוויזיה והטוטו.

נחוקק את ״החוק הגרמני״, שקובע שלפחות 51% מהבעלות על קבוצת ספורט מקצועית תהיה בבעלות עמותה דמוקרטית בבעלות אוהדים, שכל אוהד יוכל להיות חבר בה

נחוקק את חוק השקיפות בספורט, שיחשוף לציבור את תקציבי המועדונים.

נפעל לשוויון לספורט נשים דרך השוואת התקצוב הציבורי לספורטאיות וקבוצות נשים לאלו של הגברים.

נפעל להקמת מתקני ספורט עממי ויוזמות של ספורט קהילתי-קבוצתי דוגמת מאמאנט.

נפעל לסנקציות נגד אלימות וגזענות בספורט ולריסון שיטור-היתר במגרשים.
מימון לתוכניות אלה יבוא בטווח המיידי ממיסוי הוגן יותר, ובטווח הארוך מקיצוץ ההוצאות הצבאיות בעידן השלום. במיסוי הוגן כוונתנו לדאוג שגם העשירים משלמים את חלקם:

העלאת ריווח מדרגות המס כדי להקל על מעמד הביניים, לצד הוספת מדרגת מס להכנסות גבוהות מאוד וביטול התקרה על ביטוח לאומי ומס בריאות;

העלאת המס על רווחי הון כך שלא יפחת מהמס על עבודה – הן על רווחים בבורסה והן על רווח מהשכרת דירות (תוך מתן פטור למי שמשכירים את דירתם היחידה);

מס רכוש על מי שמחזיקים בשלוש דירות ומעלה;

מס ירושה שיוגבל למולטי-מיליונרים (שנכסיהם מעל 20 מיליון ש"ח);

העלאת מס החברות והתמלוגים על משאבי טבע, והחזרת חלק ממשאבי הטבע לבעלות ציבורית;

הנהגה מחדש של המס המקביל שמוטל על המעסיקים, שישמש למימון מערכת הבריאות;

מס "רווחים עודפים" על רווחי העתק של הבנקים העושקים את הציבור;

ומיסוי רווחים כלואים.

3. משטרה שמגנה על כולנו

הכשלון הטוטלי של המשטרה מפקיר חברה שלמה לחיים בפחד: בכל יום נרצחים עוד אנשים. שיעור הפענוח נותר זניח, ופתיחת 9 תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים לא שינתה זאת. הפתרון איננו עוד ניידות אלא שינוי מהיסוד. תוכנית מקום לכולנו למאבק בפשיעה תשים סוף להפקרה דרך הקמת מערכים להגנה על מאוימים ולאכיפה כלכלית, שיקום אמון, איסוף נשק, ומאבק בגורמי העומק לפשיעה כמו צעירים ללא אופק ותלות בשוק האפור. את ארגוני הפשיעה אפשר לפרק, כפי שנעשה בראשית המאה בחברה היהודית. התיקון הזה הוא חלק ממהלך רחב יותר: בניית משטרה מתפקדת שמגויסת להגן על החיים שלנו, להילחם בפשיעה ולהיאבק בשחיתות. משטרה שמטרתה למנוע מהחזקים לנצל לרעה את כוחם, בין אם אלה ראשי ארגוני פשיעה, בריונים, טייקונים, פוליטיקאים מושחתים, בני זוג אלימים או מעסיקים נצלנים.

הגנה על חופש המחאה והביטוי, הפסקת הרדיפה המשטרתית בגין התבטאויות (המופעלת כמעט רק נגד ערבים ויהודים שמתנגדים לממשלה), והכשרת שוטרים לשיטור שוויוני והוגן ולמניעת גזענות והתנכלות לחברה הערבית, החרדית והאתיופית.
קביעת יעדים להורדה דרמטית במספר הנרצחים ועלייה דרמטית בשיעורי הפענוח; שילוב משרדי ממשלה שונים במאבק בפשיעה ושיתוף-פעולה צמוד בין המשטרה, הפרקליטות וגופי האכיפה הכלכליים, תוך עבודה קהילתית ביישובים אדומים (ברוח התוכניות שבוטלו "מסלול בטוח" ו"עוצרים את הדימום"); ביטול הקיצוץ בתקצוב המאבק בפשיעה והגדלתו במיליארדי שקלים לשנה; הגדלה דרמטית בהיקף השוטרים הערבים ביישובים ערביים מוכי-פשיעה, שתאפשר צמצום דרמטי בזמני התגובה לקריאות; איסוף נשק לא חוקי, ומניעת גניבה וסחר בנשק צבאי, לרבות איסוף אנונימי; והקמת מערכים להגנה על מאוימים ולאכיפה כלכלית, לצד טיפול בגורמי עומק כמו תלות בשוק האפור וצעירים ללא עבודה או לימודים, תוך הימנעות מכלים לא-דמוקרטיים כמעצרים מינהליים ומעורבות השב"כ במאבק בפשיעה. כך נעבור מענישה קולקטיבית של הציבור הערבי לפירוק שיטתי של ארגוני הפשיעה.
יוקם ויתוקצב מערך ארצי להגנה על מאוימים, לרבות עדים, נפגעי סחיטה ודמי חסות, נשים מאוימות, בעלי עסקים, עובדי ציבור, קבלנים וראשי רשויות. המערך יכלול הגנה פיזית, אבטחה, ליווי משפטי, פתרונות דיור ומעבר חירום, תמיכה כלכלית זמנית, טיפול בטראומה וסיוע בקיום חיים נורמטיביים ותעסוקה. בלי ביטחון לעדים ולמאוימים – אין פענוח, אין הרשעות ואין אמון ציבורי.
שיקום אמון הציבור הערבי במשטרה דרך שינוי מהיסוד בגישת המשטרה: דרך קליטה המונית של שוטרים ערבים וייצוגם בתפקידי פיקוד; רוח מפקד של אפס סובלנות לגזענות ושל משטרה שמטרתה מתן שירות לאזרחים והגנה עליהם; הפסקת ההתעמרות באזרחים והענישה הקולקטיבית; מדידת תחנות על סקרי אמון ציבור ושביעות רצון תושבים, ועל תוצאות אמיתיות (פענוחים והרשעות); והידברות קבועה ושיטתית בין המשטרה והמשרד לביטחון לאומי לבין הנהגת החברה הערבית, ברמה המקומית והארצית.
מהלך מרוכז לרישום מסודר של בעלות על קרקעות, פיצול מגרשים והסדרת בנייה, כדי לאפשר מתן משכנתאות, וכן עידוד הרחבת שירותי בנקאות בחברה הערבית, כדי להפחית את התלות בשוק האפור.
מאגר הגיוס של ארגוני הפשע הוא צעירים שאינם עובדים או לומדים, בפרט אלו שנחשפו לסביבה של אלימות, טראומה, חובות, נשירה והפקרה. לכן, מקום לכולנו תדרוש לכלול בתכנית למאבק בפשיעה השקעה במתן אפשרויות, עיסוקים ואופק לעתיד לאותם צעירים, דרך סבסוד פרויקטים מגוונים: שנת התנדבות אחרי התיכון הכוללת חשיפה לתחומים מקצועיים; השלמת בגרויות ומכינות אקדמיות; הכשרות מקצועיות חוץ-אקדמיות; תוכניות להכוונה אקדמית ומקצועית; סיוע בהקמת עסקים קטנים, כולל מתן הלוואות; בנייה וטיפוח של מרכזי צעירים, מסגרות לחינוך בלתי-פורמלי ומרכזי תרבות וספורט ביישובים הערבים; חיזוק מערך הרווחה למתן מענה אישי לנוער בסיכון; ואכיפה אפקטיבית של חוקים נגד אפליה לאומית בתעסוקה. וכדי להשפיע לטווח הארוך – השקעה שוויונית בתקציבי חינוך ותכניות טיפוח פדגוגי ייעודיות ומותאמות.
יוקם מערך אכיפה כלכלית שיחבר בין המשטרה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות שוק ההון, הפרקליטות והרשויות המקומיות שיפעל לתפיסה וחילוט של נכסי פשיעה. מערך ההגנה על מאוימים יופעל כדי להגן על הרשויות המקומיות מפני חדירת ארגוני פשיעה למכרזים ועל ראשי רשויות, עובדים וקבלנים מפני סחיטה ואיומים. נכריז מלחמה על פשיעה כלכלית, עבירות מס וקשרי הון-שלטון.
נפעל להפריד בין המשטרה לצבא, להוציא מהמשטרה גופים צבאיים-למחצה כמו מג"ב, לפרק את המשמר הלאומי של בן-גביר, להשקיע ביחידות לאכיפת חוקי עבודה והגנת הסביבה, ולבטל יחידות שנועדו להתנכלות פוליטית לאוכלוסיות מוחלשות, כמו הסיירת הירוקה בנגב ומינהל אכיפה וזרים.
חימוש חלק מהשוטרים בנשק אל-הרג ומגנים במקום נשק חם, הקפדה על שימוש במצלמות גוף, חקירה אפקטיבית והשעיה של שוטרים המואשמים בתקיפת אזרחים, וסילוק שוטרים שהאשימו אזרחים האשמות שווא כדי להצדיק את אלימותם. איסוף נתונים למדד אלימות משטרתית כדי להפחיתה. הגברת ההפרדה בין מח"ש והמשטרה, העלאת התקצוב והתקינה של מח"ש, הנמכת רף סמכות ההתערבות וזכות ראשונים בזירות בהן יש חשד להתנהלות לא תקינה של שוטרים וסוהרים כדי למנוע שיבוש חקירה.
חקירת עבירות מין תיעשה רק בידי חוקרים וחוקרות ייעודיים שעברו הכשרה מקיפה, על-מנת למנוע פגיעה נוספת בנפגעות.ים, לשמור על כבודם.ן, ולהביא למיצוי הדין. כיום רק מיעוט מהנפגעות.ים מתלוננות.ים במשטרה, וגם אז מעל 80% מהתיקים נסגרים.
ביטול המאגר הביומטרי והחלפתו בתעודות ביומטריות בלא מאגר, והגברת ההגנות על הפרטיות מפני שימוש לא מבוקר של רשויות אכיפה.
נבטל את חוק דרומי (המתיר לירות בפורצים) ואת כוח השיטור במימון חברת אנרגיה בגולן, ונפעל להחלפת מאבטחים פרטיים במרחב הציבורי בשוטרים (או ויתור על הדרישה לאבטחה כשאינה חיונית) ולצמצום מספר כלי הנשק שבידי אזרחים. כלל הגופים העוסקים בביטחון אישי (שיטור עירוני, פקחים, כיתות כוננות וכד') יוסדרו בחוק, תחת הכשרה, פיקוח, ומנגנוני תלונה. לא נאפשר הקמת מיליציות, התארגנויות חמושות או גופים פרטיים הפועלים ללא סמכות.
חיזוק והרחבת בתי המשפט הקהילתיים, קידום צדק מאחה, השקעה בשיקום אסירים, ביטול עונש המוות, איסור עינויים ושמירה על זכויות אסירים ועצירים ועמידה בתקני הצפיפות.

4. שוויון לכולנו

מקום לכולנו תפעל להבטיח שוויון אמיתי לכל האזרחים: במשאבים, בחינוך, בבריאות, בביטחון האישי ושיטור, ביכולת להשפיע, בסיכויים ובסיכונים. לשם כך אין די באיסור אפליה גלויה: יש לזהות פערים, למדוד אותם ולפעול לתיקונם. מקום לכולנו מחויבת לבטל את כל החוקים וקווי המדיניות המפלים נגד אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים, ולבנות מדינה שמוסדותיה פועלים בהתמדה לתיקון אי-שוויון. לצד האי-שוויון הלאומי העמוק בין יהודים לערבים, שוויון אמיתי מחייב גם התמודדות עם גזענות ותיקון האפליה על-רקע מגדר, עדה והגירה, אזור גאוגרפי, גיל, נטייה מינית, זהות מגדרית, מוגבלות ועוד.

חקיקת חוק יסוד: שוויון שיעגן את החובה של מוסדות המדינה וכלל המוסדות הנותנים שירותים ציבוריים לנהוג באופן שוויוני; יאסור אפליה לאומית, מגדרית, עדתית, מינית, גילית, על רקע מוגבלות ועוד; ויחייב שוויון בתקציבים, בתכנון, בקרקעות, בחינוך, בבריאות, בדיור, בתחבורה, ברווחה, בביטחון אישי, בשירותים ממשלתיים, באכיפה ובייצוג ציבורי. כל חוק, תקציב, רפורמה או תוכנית ממשלתית משמעותית יחויבו בתסקיר שוויון וייבחן אם הם מצמצמים פערים או מעמיקים אותם. תוקם נציבות שוויון עצמאית שתפקח על יישום החוק, ותוכל לחייב גופים ציבוריים למדוד פערים, לפרסם נתונים, לתקן מדיניות מפלה ולעמוד ביעדי שוויון ברורים.
נפעל לתיקון האפליה המתמשכת כלפי החברה הערבית בתקציבים, בתשתיות, בתכנון, בקרקע, בתחבורה, בחינוך, בבריאות, בביטחון אישי ובייצוג, תוך שיתוף ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בעיצוב המדיניות. בפרט, תבוטל אפליית החברה הערבית במדיניות התכנון והקרקעות: השלמת תוכניות מתאר והרחבת שטחי השיפוט והפיתוח, ביטול חוק קמיניץ, הכרה בכפרים הלא-מוכרים והסדרתם, והקצאת אדמות מדינה לדיור בהישג-יד בחברה הערבית.
לצד שוויון אזרחי מלא, מקום לכולנו תפעל להכרה בזכויות הקולקטיביות של החברה הערבית-פלסטינית לשפה, לתרבות, לחינוך, לזהות ולייצוג. נבטל את חוק הלאום, נשיב את הערבית למעמד של שפה רשמית מלאה לצד העברית, ונבטיח שירות ציבורי נגיש ומכבד בערבית.
נאפשר לקהילות מגוונות לחיות את חייהן לפי אמונתן או מצוות דתן, בלי כפייה, הדתה או חילון, ובלי העדפה לזרם דתי אחד על משנהו.
תגובש תוכנית לאומית למחיקת הפערים במדדי בריאות כמו תמותת תינוקות ותוחלת חיים בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים-פלסטינים ובין המרכז לפריפריה. כיום, תוחלת החיים של ילד שנולד ברעננה גבוהה ב-8 שנים מילד שנולד ברהט.
נקדם מנגנוני ייצוג הולם כדי שנשים, אזרחים ערבים, יוצאי אתיופיה וברית המועצות לשעבר, מזרחים, אנשים עם מוגבלויות וכלל הקבוצות יזכו לייצוג הולם, בראש ובראשונה בדרגי ניהול המעצבים מדיניות: בשירות הציבורי, במערכת המשפט, במוסדות התכנון, באקדמיה, בחברות ממשלתיות, בדירקטוריונים ובמוקדי קבלת החלטות.
חופשת לידה והורות תורחב ל-26 שבועות לכל הורה, כשההורים יוכלו לקחתה במקביל או ברצף. נבטל את הפגיעה בקצבת הזקנה לנשים (ביטול העלאת גיל פרישה רשות לנשים), ונדרוש העלאת שכר ושיפור תנאים במקצועות "צווארון ורוד" כהוראה, טיפול וסיעוד בשירות הציבורי.
כדי לתקן את הנזקים המצטברים של אפליית החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, והפריפריות החברתיות והגאוגרפיות לאורך השנים, נפעל לתקצוב-מתקן בחינוך, בבריאות, ברווחה ובמבני ציבור, להקמת אזורי תעשייה ותעסוקה, לשרטוט מחדש של שטחי שיפוט, ולחלוקה הוגנת של הכנסות מארנונה עסקית בין מועצות. ההקצאות הנדרשות ייכללו בבסיס התקציב ולא יוענקו במסגרת תוכניות קצרות-מועד.
ניאבק בגזענות, בהסתה, בפרופיילינג, ובכל מדיניות מפלה במישרין או בעקיפין במערכות החינוך, הבריאות, הרווחה, התעסוקה, הדיור האכיפה, במקומות העבודה, ובגישה לשירותים. נקדם הכשרות לשירות ציבורי שוויוני ומותאם תרבותית, איסוף ופרסום נתונים על פערים ואפליה, וחינוך נגד גזענות בבתי הספר.
נפעל לאכיפה אמיתית של חוק שכר שווה לנשים, להעלאת שכר נמוך, לחיזוק העבודה המאורגנת, להסרת חסמי כניסה המונעים ייצוג שוויוני של כלל האוכלוסיות במקצועות איכותיים ולהשקעה בתשתיות תעסוקה באזורים שהוזנחו.
שוויון זכויות מלא לקהילה הלהטב"קית בכל תחומי החיים:

נקדם איסור אפליה, איסור טיפולי המרה, הכרה מלאה במשפחות להטב"קיות, בריאות להטב"קית נגישה ומכבדת, מענים לנוער ולצעירים בסיכון, חינוך נגד להט״בופוביה, הגנה מפני אלימות ופשעי שנאה, ותמיכה במרכזים ושירותים קהילתיים בכל הארץ. המדיניות תיקבע בשיתוף ארגוני הקהילה, ותיתן מענה מיוחד לצרכים של נוער, טרנסיות וטרנסים, להטב"קים דתיים, ערבים, חרדים, תושבי פריפריה וחסרי עורף משפחתי.
נישואים אזרחיים יאפשרו לכלל הזוגות להינשא, ללא אפליה, כולל זוגות מעורבים דתית וחד-מיניים.
נפעל למימוש מלא של זכויות אנשים עם מוגבלויות בחינוך, בבריאות, ברווחה, בדיור, בתעסוקה, בתחבורה, בתרבות ובביטחון האישי. נקדם נגישות, חיים בקהילה, מענים מותאמים בשעת חירום, ויישום מלא של חקיקה קיימת והמלצות מקצועיות.

5. דמוקרטיה לכולנו

דמוקרטיה איננה רק כללים טכניים של הפרדת רשויות ובחירות כל 4 שנים: היא היכולת של כולנו להשפיע על חיינו ועל המוסדות ששולטים בהם בצורה שוויונית. מקום לכולנו לא תסתפק בקרב בלימה להגנת החירויות הדמוקרטיות, אלא תדרוש להרחיב אותן לדמוקרטיה עמוקה, שבה הקולות של כולנו נשמעים ומשפיעים:

מקום לכולנו תגן על חופש הביטוי, המחשבה, ההפגנה וההתארגנות, תשים קץ לרדיפה הפוליטית בידי המשטרה והשב"כ, תגן על אזרחים מרדיפה ומפיטורים על רקע התבטאויות בעבודה ומחוץ לעבודה, ותבטל את "חוק הנכבה". "מצב החירום" שהוכרז ב-1948 יבוטל וכל התקנות לשעת חירום יבוטלו או יוחלפו בחוקי קבע. כחלק מכך, יבוטלו המעצרים המינהליים ללא משפט. כמו-כן, תבוטל החקיקה האנטי-דמוקרטית של הממשלה האחרונה.
מקום לכולנו תקדם דמוקרטיה עמוקה, בכל המובנים:

נקדם חוק יוזמות חקיקה אזרחיות שיאפשר לאזרחים ליזום חקיקה ולכפות על הכנסת להצביע על הצעת חוק באמצעות החתמת 100,000 אזרחים בתוך 3 חודשים;

נקדם דמוקרטיזציה בשלטון המקומי דרך חיוב שיתוף ציבור בתכנון, העברת סמכויות מהמדינה לרשויות ומהרשויות לוועדי שכונות, ובלימת השפעת עבריינים על השלטון המקומי;

נקדם דמוקרטיזציה במקומות העבודה דרך מתן ייצוג של 33% לעובדים בדירקטוריונים של חברות גדולות (ברוח חוק קבלת-ההחלטות המשותפת הגרמני) ועידוד הקמת קואופרטיבים שבהם קבלת ההחלטות בידי העובדים באמצעות הטבות מס;

נעודד בתי-ספר לשתף תלמידים בקבלת החלטות בית-ספריות מסוימות;

נפעל לתמיכה ציבורית בהתארגנויות קהילתיות ומקומיות כדי שגם קהילות שנדחקו מהשפעה יוכלו לנסח דרישות ולהשמיע את קולן.
מקום לכולנו תפעל להנגשת תקציב המדינה לציבור בכלים דיגיטליים; לפרסום מידע ציבורי בשפות הרלוונטיות ובאופן נגיש; ולהגנה על חופש העיתונות והסיקור, ביצור החיסיון העיתונאי בחוק, חיזוק השידור הציבורי העצמאי, והגבלת סמכויות הצנזורה. תקצוב ציבורי יוקצה לעידוד תקשורת עצמאית פלורליסטית שאינה תלויה בבעלי-ההון ברוח המודל הצרפתי.
כדי להבטיח שהכנסת תייצג את האזרחים, מקום לכולנו תחזיר את אחוז החסימה ל-1%, כפי שהיה לאורך רוב שנות המדינה, ותבטל את החוק המתיר לוועדה פוליטית לפסול רשימות לכנסת ואת החוק המאפשר לח"כים להדיח ח"כים אחרים; תאחד את מועדי הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות כשהם צפויים להתקיים בפער של פחות משנה כדי להעלות שיעורי הצבעה; ותבטיח לכל אזרח גישה לקלפי במקום מגוריו (גם בכפרים שטרם הוכרו בנגב) והסעה לקלפי כאשר זו אינה קיימת.
מנגנונים שימנעו את רמיסת המיעוט הלאומי הערבי-פלסטיני, ובראשם מתן מעמד סטטוטורי לגופים מייצגים של החברה הערבית כמו ועד ראשי הרשויות הערביות: עיגון בחוק של חובת היוועצות עם הוועד בהחלטות הנוגעות באופן ייחודי לחברה הערבית בישראל או משליכות על זכויות האזרח וזכויות המיעוט, נציגות לוועד בגופים סטטוטוריים כמו ועדת התכנון הארצית, חובת דיווח שוטף לוועד על יישום החלטות ממשלה הנוגעות לחברה הערבית בישראל, והעברת תקציבים דרך הוועד לפרויקטים ארציים הנוגעים לחברה הערבית.

6. סביבה לכולנו

משבר האקלים אינו אסון טבע, אלא תוצאה של מדיניות. במשך שנים הועדפו האינטרסים של תעשיות מזהמות ובעלי הון על פני הבריאות, הביטחון והעתיד של כולנו. אלו, לצד המלחמות המתמשכות, הסבו נזק אדיר לסביבה. גלי חום קיצוניים, זיהום אוויר, שריפות ופגיעה בביטחון התזונתי והבריאותי הם כבר חלק מהמציאות שלנו, ואת המחיר משלמים כולנו ועוד יותר מכך ישלמו הדורות הבאים. מגיע לנו לחיות במדינה נקייה, ירוקה, זולה ומתקדמת, המשתפת פעולה להגנת הסביבה באזור כולו. מקום לכולנו מציעה פתרונות מדיניות סביבתיים שאינם מטילים את האחריות על האזרחים אלא מטפלים בשורשי הבעיה:

מעבר מדלקים מזהמים לאנרגיות מתחדשות, ובפרט ניצול הפוטנציאל הסולארי כדי להפחית את התלות בדלקים מזהמים, דרך התקנת מערכות סולאריות במבני ציבור, בנייני מגורים ושטחים בנויים קיימים. כך נסייע למאבק בהתחממות ונעמוד ביעדי האקלים, נוזיל את חשבונות החשמל, נצמצם את זיהום האוויר ונסייע ליצירת אלפי משרות "ירוקות" חדשות.
נפעל לצמצום פעילותם של מפעלים מזהמים, ובהם בז"ן, ונציב את בריאות הציבור ואיכות הסביבה לפני רווחי המזהמים. נעשה זאת תוך הקפדה על מעבר צודק - הבטחת זכויות ותנאי פרישה מכובדים או עבודה ירוקה חלופית, לעובדות ולעובדים של אותן תעשיות מזהמות.
נפעל להגדלת תדירות הקווים ושיפור אמינותם, הפעלתם 7 ימים בשבוע תוך התחשבות בצביון הקהילות השונות, הוספת נתיבי תחבורה ציבורית בצירים מרכזיים ובכניסות לערים, הרחבת השירות ביישובים ערביים וביישובים קטנים בפריפריה דרך פתרונות מותאמים כקווי מיניבוס, הוזלת התחבורה הציבורית ומעבר הדרגתי לתחבורה ציבורית בחינם, שיפור השכר ותנאים של הנהגים, מעבר לאוטובוסים חשמליים לצמצום הרעש והזיהום, והחלפת תמריצים לשימוש ברכב פרטי בעידוד תחבורה ציבורית (המרת הטבות רכב וחניה במקום העבודה בתוספות שכר). כמו-כן, נאיץ את המעבר לרכבים חשמליים בתחבורה הפרטית דרך מיסוי ירוק.
המזהמת את הקרקע והאוויר ופוגעת במיוחד בתושבי הפריפריה ובחברה הערבית: מקום לכולנו תקדם מדיניות פסולת מתקדמת, כולל הפחתת אריזות מיותרות וצמצום בזבוז המזון, הרחבת חוק הפיקדון, הטלת האחריות לטיפול בפסולת על היצרנים, השקעה בתשתיות מיון, מיחזור וטיפול מתקדם בפסולת, וחיזוק האכיפה נגד שריפה והטמנה לא חוקיות של פסולת בשטחים פתוחים.
נפעל לציפוף ופיתוח היישובים הקיימים ושמירה על שטחים פתוחים בערים ומחוץ להן; ולתכנון ירוק: הרחבת ההצללה במרחב הציבורי, הקמת שבילי אופניים, קידום הליכתיות, קידום תקני בנייה ירוקה מחמירים והיערכות להצפות דרך הוספת שטחי חלחול.
נגדיר מים, חופים ומשאבי טבע כנכסים ציבוריים, ונפעל להגנתם ולמתן גישה שוויונית לכלל האוכלוסייה. נמנע הפרטת חופים ובנייה הפוגעת בגישה החופשית אליהם. נפעל להגנת השטחים הפתוחים ולהרחבת שמורות טבע ביבשה ובים.
נשקיע בעידוד תזונה בריאה מהצומח. נקבע תקני מינימום להחזקת בעלי-חיים בתעשיית המזון שיוחלו גם על יבוא, וכחלק מכך נאיץ את יישום האיסור על כלובי סוללה, נסיים את המשלוחים החיים, ונאסור על יבוא כבד אווז. נאחד את סמכויות יישום חוק צער בעלי חיים ברשות לאומית במשרד להגנת הסביבה. נפסיק את ההמתה של כלבים בריאים ונקדם תכנית להרחבת העיקור והסירוס של כלבים וחתולים. נבלום את התוכנית לבזבוז כספי ציבור על כלובי דגים בים ובריכות פיטום צפופות, שכרוכה בהתאכזרות לבעלי חיים ובפגיעה בסביבה.
כחלק מקידום השלום האזורי נקדם מסגרות משותפות לישראל, ירדן ופלסטין לניהול אגן הירדן ואקוויפר ההר, הסכמי "מים תמורת אנרגיה" (רכישת אנרגיה סולארית נקייה מירדן תמורת מים מותפלים), פתרון זיהום השפכים ומצוקת המים בפלסטין, שילוב פלסטין ברשת אנרגיה אזורית, הקמת מרכז התפלה בחופי עזה, ושיקום אגן הירדן בשיתוף פעולה עם סוריה וירדן, תוך יצירת מסדרונות אקולוגיים ושמורות טבע באזורי גבול.